החלטה בתיק ה"פ 31946-07-11

המשיב הגיש תובענה על דרך של המרצת פתיחה שבה הוא עתר למתן פסק דין הצהרתי הנוגע להסכם שנעשה בין הצדדים ביום 22/9/93 ( "ההסכם" ) והמבקשים הגישו בקשה זו שבה הם עותרים למחיקת התובענה על הסף ולחלופין להעברתה לדיון בדרך של תובענה רגילה.

מסיבות שונות, שבחלקן נובעות מהעדרי מבית המשפט, חל עיכוב בהגשת התשובה לבקשה זו (ותשובה לתשובה לא הוגשה עד עתה) וכפועל יוצא גם במתן החלטה בבקשה.

שקלתי את טענות הצדדים והחלטתי לדחות את הבקשה על כל חלופותיה.

תובענת המשיב היא כאמור לפסק דין הצהרתי שלפיו ההסכם מהווה התקשרות חוזית מחייבת בינו לבין המבקשים וכי על המבקשים 1 ו-2 או לחלופין על המבקשים 3 ו-4, לרכוש את מניותיו במבקשת 2, בתנאים שנקבעו בהסכם. על רקע זה טוענים המבקשים כי יש למחוק את התובענה על הסף מחמת שהיא מוקדמת מידי, שכן, כך טענתם, בסעיף 13(ט) של ההסכם נאמר ש "בהעדר הסכמת בין הצדדים באשר לערך המניות, יכריע באשר לערכן, רואה החשבון של החברה והכרעתו תהיה סופית". המבקשים מוסיפים וטוענים כי הם פעלו לפי הוראות ההסכם והציעו למשיב לרכוש את מניותיו בערך מסוים אלא שהוא סרב ומכאן שהמחלוקת איננה על תוקפו של ההסכם כי אם על ערכן של המניות.

התקשיתי לראות את הבסיס לטענה זו ואני סבור שיש ממש בטענתו של המשיב, שנטענה בתשובה לה, שהמבקשים אינם יכולים לטעון כי הם מבקשים לפעול לפי הוראות ההסכם ובה בעת לטעון כי תובענתו של המשיב חסרת עילה. דומה כי טיעון כזה הוא בבחינת דבר והיפוכו ואין להתיר למבקשים לעשות כן.  

שיקול נוסף המביאני לדחות את הבקשה הוא ריבוי הטענות העובדתיות שעליהן היא נסמכת. בירור עובדתי כזה מצריך קיום דיון, שאותו ממילא ביקש המשיב בגדר הזכות הנתונה לו מכוח סעיף מכוח סעיף 17(א) ל פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, בקשה שעל פי ההלכה לא ניתן לדחותה ( רע"א 2508/98 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ , פ"ד נג(3) 26 (1998) ; רע"א 3753/99 רשת הריבוע הכחול בע"מ נ' סופר פארם, פ"ד נג(4) 193 (1999 ) ; רע"א 2453/98 קירשנר נ' סבנטין תעשיות אופנה (1988) בע"מ (טרם פורסם, 30.8.98)).

במצב עניינים זה מצריך בירור הבקשה דיון המתווסף על הדיון הנדרש כדי לבררה לגופה ומששקלתי את טענות הצדדים הן בבקשה והן בבקשה העיקרית, לא ראיתי טעם בכפל דיון כזה.

אני רואה לנכון לדחות גם את טענת המבקשים בדבר אי התאמת ההליך לבירור בדרך של המרצת פתיחה. בעניין זה טוען המשיב, והטענה נראית לי, שהסעדים ההצהרתיים שהוא עתר להם מכוונים לאכוף על המבקשים לנהוג על פי ההסכם ואיני רואה כל פגם בכך.

הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב שכר טרחת עו"ד סכום של 5,000 ש"ח .

תשובת המבקשים להמרצת הפתיחה תוגש עד יום 26/2/12.

ניתנה היום,  כ"ג שבט תשע"ב, 16 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי  אורלי גבע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: